מדובר במכלול מצבים נפוצים המתרחשים בעיקר (אך לא רק) בנשים לאחר לידות נרתיקיות ומתבטאים בתסמינים הכוללים הופעת בליטה או גוש שניתן למשש או לראות בפתח הנרתיק, תחושת מלאות או כובד בנרתיק, אי נוחות בהליכה, בישיבה ובקיום יחסי מין, קושי בריקון שלפוחית השתן (עקב כיפוף ומשיכה של צינור השופכה), דלקות חוזרות בדרכי השתן (עקב ריקון לא מלא של השלפוחית והצטברות שארית שתן בתוכה המהווה מצע להתרבות חיידקים), קושי ביציאות (עקב דחיקת קצה המעי הגס אל תוך הבליטה בדופן הנרתיק וכליאת צואה בתוכה) לעיתים עד כדי צורך לדחוק עם האצבעות את הגוש המתבלט בחזרה לתוך הנרתיק על מנת לאפשר יציאה, דימום נרתיקי קל או הכתמה דמית (כתוצאה משפשוף הרקמה הצונחת ולעיתים היווצרות כיב בדופן הנרתיק).
מאד אופייני שהצניחה מורגשת במידת חומרה משתנה לאורך שעות היום. בבוקר כשקמים משנת הלילה בד"כ לא מרגישים בצניחה כי במהלך השינה כשהגוף במנוחה ובמצב מאוזן לא מופעל כל לחץ על אזור רצפת האגן, ובערב לאחר שעות של פעילות או עמידה הצניחה מורגשת ביתר שאת.
גורמי הסיכון להיווצרות צניחה כוללים לידה נרתיקית בעבר, לידה מכשירנית (מלקחיים / ואקום), לידת תינוק במשקל גדול מ-4 ק"ג, גיל מבוגר, עודף משקל, משלח יד או תחביב הכרוך בהפעלה מאומצת של שרירי הבטן (נשיאת משאות כבדים בקביעות, הרמת משקולות), מחלת ריאה המלווה בשיעול כרוני (אסטמה, אמפיזמה, ברונכיטיס כרונית), מחלות הפוגעות באיכות רקמת החיבור ונטייה גנטית.
המונח צניחת אברי האגן מהווה שם כולל לשורת מצבים בעלי מאפיינים דומים אך שונים זה מזה במיקום הפגם בתמיכה אשר מוביל לצניחה וכתוצאה מכך באיבר הצנוח. מצבים אלה כוללים:
צניחת רחם – עקב פעם ברקמות התומכות באזור כיפת הנרתיק והרצועות המקבעות את הרחם למקומו באגן, מתפתחת צניחה של גוף הרחם וצוואר הרחם.
צניחת דופן הנרתיק הקדמי / צניחת שלפוחית / 'ציסטוצלה' – עקב חולשה ברקמות התומכות בקיר הקדמי של הנרתיק, מתבלטת שלפוחית השתן מבעד לדופן הקדמי של הנרתיק תוך יצירת מעיל 'בלון' או 'כדור' המורגש בפתח הנרתיק או מתבלט אל מחוץ לנרתיק.
צניחת דופן הנרתיק האחורי / 'רקטוצלה' – עקב החלשות ברקמות התומכות בקיר האחורי של הנרתיק, מתבלט קצה המעי הגס (הרקטום) מבעד לדופן האחורי של הנרתיק.
התבלטות מעי דק דרך דפנות הנרתיק הקדמי או האחורי / 'אנטרוצלה' – עקב החלשות ברקמות התומכות באזור הפנימי של דפנות הנרתיק (בקרבת צוואר הרחם) נוצר מעין שק המכיל לולאות מעי דק ומתבלט לתוך חלל הנרתיק.
צניחת גדם / כיפת הנרתיק (באשה שעברה כריתת רחם) / Vault prolapse – עקב פגם מרכזי הדומה לזה שבנשים הסובלות מצניחת הרחם אך במצב שלאחר ניתוח לכריתת הרחם (אין זה משנה אם הניתוח בוצע בגישה בטנית או נרתיקית) תיתכן צניחה של חלקו הפנימי של הנרתיק. צניחה זו מלווה על פי רב בצניחת דפנות הנרתיק הקדמית ו/או האחורית.
אבחון צניחת אברי האגן מבוצע ע"י רופא אורוגינקולוג באמצעות בדיקה הדומה לבדיקה גינקולוגית אך בהדגשים שונים. הבדיקה מבוצעת על כסא גניקולוגי ובמהלכה תתבקשי לסרוגין להפעיל לחץ עם שרירי הבטן ו/או להשתעל. הרופא ישתמש במכשיר 'ספקולום' (מכשיר מפלסטיק בעל שתי כפות המכונה ע"י נשים 'הברווז') על מנת לצפות במדורים השונים (קדמי, אחורי, אמצעי) ולהעריך את מידת התמיכה בהם. יתכן שתתבקשי גם לבצע כיווץ יזום של שרירי רצפת האגן כדי להעריך את חוזק השרירים. במקרים מסויימים יבוצע חלק מהבדיקה גם בתנוחת עמידה. ככלל הבדיקה אינה כואבת, אך כרוכה באי נוחות מסויימת בדומה לכל בדיקה גינקולוגית, והיא אורכת דקות ספורות בלבד.
בחלק מהמקרים תבוצע גם בדיקת אולטרהסאונד גינקולוגי (וגינלי או בטני) על מנת לצפות ברחם ובשחלות.
בתום הבדיקה, לאחר שתתלבשי בפרטיות, תתקיים שיחה בה יסביר לך הרופא את הממצאים ומשמעותם ואת אפשרויות הטיפול הרלוונטיות למצבך.
הטיפול בסוגי הצניחה השונים דומה וניתן לחלקו באופן גס לטיפול שמרני ולטיפול ניתוחי.
פיזיותרפיה לרצפת האגן – הטיפול נועד לחזק את שרירי רצפת האגן וביכולתו לשפר את תסמיני הצניחה ולהאט את ההידרדרות. בדרגות צניחה מתקדמות, אין די בחיזוק השרירים על מנת להשיב את התמיכה התקינה לאברי האגן, ויש להוסיף מרכיב טיפולי נוסף כגון תומכן נרתיקי או תיקון ניתוחי.
תומכן נרתיקי (פסרי) – מדובר בהתקנים העשויים מסיליקון ומטרתם להפעיל לחץ על דפנות הנרתיק ולדחוק את האיבר הצנוח בחזרה למקומו. קיימים התקנים בצורות שונות ובגדלים שונים שניתן לבחור מהם, בהתאם למבנה הנרתיק, לסוג הצניחה ולדרגת החומרה. יתרון השיטה בכך שהיא אינה מצריכה ניתוח. החיסרון לעומת זאת טמון בעובדה שההתקן אינו מרפא את הבעייה. הוא 'עובד' רק כאשר הוא נמצא בנרתיק וברגע שמוציאים אותו המצב חוזר לקדמותו. לא ניתן לקיים יחסי מין בנוכחות ההתקן ועל כן יש להוציאו מראש. כמו כן יש להוציא את ההתקן מידי פעם לצורך שטיפה וניקוי. שיטת טיפול זו אטרקטיבית במיוחד בנשים בגיל מבוגר מאד או בנוכחות מחלות כרוניות המהוות סיכון יתר בהקשר של הרדמה וניתוח ומצד שני בקרב נשים צעירות שעדיין מתכננות להרות וללדת.
ניתוחים לתיקון צניחה – במצבים של צניחת אברי האגן בדרגה מתקדמת נחוצה לעיתים התערבות ניתוחית על מנת לתקן את הפגם האנטומי בתמיכה באברי האגן ולהשיב את האיברים הצנוחים למקומם, ובמקביל לשפר את תפקוד המערכות השונות שנפגעו כתוצאה מהצניחה – שלפוחית השתן והמעי וכן תפקוד מיני. תחום הכירורגיה לשיקום רצפת האגן התפתח מאד בעשורים האחרונים. הניתוחים ניתנים לביצוע במגוון גישות הכוללות לפרוסקופיה (ניתוח המבוצע בהנחיית סיב אופטי דרך פתחים זעירים בדופן הבטן), ניתוחים רובוטיים המאפשרים ביצוע פעולות עדינות ומורכבות בעומק האגן בדיוק מירבי או ניתוחים וגינליים המבוצעים דרך חתך בדופן הנרתיק. חלק מהניתוחים עושים שימוש ברקמה הטבעית (ע"י תפרים המחזקים אותה) בעוד אחרים נעזרים במשתלים סינטטיים (רשת). כיום, בהתאם להמלצות איגוד המזון והתרופות האמריקאי FDA ונייד העמדה הישראלי בנושא הטיפול בצניחת אברי האגן, כאשר נעשה שימוש ברשת לתיקון הצניחה (בד"כ בצניחה בדרגה מתקדמת), על הניתוח להתבצע דרך דופן הבטן (קרי בלפרוסקופיה או רובוט) ולא בגישה וגינלית. בנוסף לכך, תודות לפיתוחן של טכניקות ניתוחיות מתקדמות ניתן כיום להציע ניתוחים משמרי רחם לנשים עם צניחת רחם מקדמת אשר מעוניינות בכך.
ד"ר בני פיינר הוא מומחה ברפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית מתקדמת ובוגר התמחות על (fellowship) באורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן. מנתח במגוון שיטות לרבות ניתוחי רובוט, לפרוסקופיה, הסטרוסקופיה וניתוחים וגינליים וכן בשיטת v-NOTES (לפרוסקופיה דרך פתח הנרתיק ללא חתכים בטניים).
