ניתוח לכריתת השחלות מומלץ לצורך מניעת תחלואה בנשים הנושאות מוטציה גנטית אשר מעלה משמעותית את הסיכוי לפתח סרטן השד או השחלה (מוטציות בגן BRCA לדוגמא), או עקב ממצא ציסטי / גידולי בשחלה אשר עצם נוכחותו גורמת לתסמינים, בעיקר כאב / לחץ בבטן התחתונה ובאגן, או שמראה הממצא בבדיקות דימות (אולטרהסאונד / CT) ו/או תוצאת בדיקות הדם המכונות 'מרקרים' מעלים חשד המצריך בדיקה פתולוגית על מנת לוודא שמדובר בממצא שפיר. לעיתים מבוצעת כריתת שחלה במצב חרום המכונה תסביב או Torsion בלועזית, מצב בו השחלה מסתובבת סביב עצמה ובכך למעשה חונקת את אספקת הדם המחומצן הנחוץ לקיומה. במרבית המקרים ניתן להתיר את התסביב בניתוח ולאחר שתחודש אספקת הדם לשחלה היא בהדרגה תשוב לתפקוד תקין. במצבים הפחות שכיחים ובפרט אם התסביב לא טופל בפרק זמן סביר השחלה עלולה לעבור נזק בלתי הפיך (נמק) ואז יש צורך להסירה ולהוציאה מהגוף.
ככל, כל עוד השחלות פעילות הורמונלית וכשמדובר בממצא ציסטי בעל מידת חשד נמוכה אך כזה שאינו מתאים למעקב שמרני (לאור גודל הממצא או כאב הנגרם עקב נוכחותו), השאיפה היא להסיר את הציסטה ולשמר רקמת שחלה בריאה עד כמה שניתן. אך בגיל מבוגר יותר או כשהממצא הציסטי עונה להגדרה של ציסטה 'מורכבת' (לדוגמא ציסטה המכילה מחיצות או אזורים רקמתיים לצד נוזל או שבתוך הציסטה הגדולה קיימים עוד ממצאים קטנים יותר 'ציסטות בת') אז ההעדפה היא לכריתת השחלה כולה.
זה המקום להזכיר כי משרד הבריאות ממליץ לכל הנשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי לעבור במסגרת קופת החולים (ניתן לקבל הפניה מרופא.ת המשפחה) בדיקת דם לנשאות למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. מוטציות אלה נפוצות במיוחד באוכלוסייה האשכנזית (בממוצע אחת מכל 40 נשים נושאת את המוטציה) וניתן לזהותן בבדיקה פשוטה. נשאות למוטציה מעלה את הסיכוי לפתח סרטן שד לכ-50% עד 80% וסרטן השחלה לכ-30% עד 50% במהלך החיים עד גיל 70. הסרת השחלות והחצוצרות בנשים נשאיות מפחיתה דרמתית את הסיכון לחלות בסרטן השחלה (מ-40% ל-5%) ואף מפחיתה בכ-50% את הסיכוי לחלות בסרטן השד.
כריתת חצוצרה / חצוצרות מבוצעת לעיתים לצורך מניעת הריון דפיניטיבית (לאחר סיום תכנית הילודה) במקרים בהם אמצעי מניעה אחרים לא היו יעילים או שגרמו לתופעות לוואי קשות או שאסורים לשימוש עקב מגבלה רפואית כזו או אחרת (לדוגמא גלולות משולבות למניעת הריון באשה עם נטייה מוכחת לקרישיות יתר של הדם) וגם עקב מצבי חולי כגון דלקת אגן (PID) כרונית והצטברות נוזל בחצוצרה (בלועזית 'הידרוסלפינקס'). בנשים הנמצאות בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) כאשר קיימת עדות בצילום רחם או אולטרהסאונד לחצוצרה מודלקת, חסומה ומלאה בנוזל, מומלץ לעיתים לכרות את החצוצרה מתוך הבנה שנוכחות החצוצרה המודלקת עלולה לפגום בסיכויי ההצלחה של טיפולי ההפריה (ספיציפית בשלב של קליטת הביצית המופרית ברחם). חשוב להבין כי בטיפולי הפריה חוץ גופית ממילא אין צורך בחצוצרה כיוון שההפריה מבוצעת בתוך צלוחית מחוץ לגוף והביצית המופרית מוחדרת ישירות לחלל הרחם דרך צוואר הרחם ולא דרך החצוצרה.
במקרים בהם מבוצעת כריתת שחלות למטרה של מניעת סרטן ובכל המקרים בהם מבוצעת כריתת הרחם מכל סיבה, מומלץ ונהוג להסיר גם את החצוצרות לאור העובדה המוכחת כי באחוז ניכר (כ-30%) ממקרי סרטן השחלה, מקור התאים הסרטניים הינו דווקא בחצוצרה.
כאשר הניתוח מבוצע למטרה של מניעת הריון בלתי הפיכה, בעבר היה נהוג לבצע קשירת חצוצרות (או ליתר דיוק צריבה והסרת מקטע מהחצוצרה). כיום ניתן עדיין לבצע קשירת חצוצרות אך ההמלצה המקובלת היא לכרות את החצוצרות בשלמותן עקב הקשר שהוסבר בפסקה הקודמת בין סרטן השחלות לבין החצוצרות. חשוב לציין כי מבחינת ההליך הכירורגי אין כמעט הבדל בין קשירת חצוצרות לבין כריתת חצוצרות. מדובר בשתי פעולות פשוטות ללא הבדל משמעותי ביניהן מבחינת משך הניתוח או מידת הסיכון הכרוכה בו.
הניתוח יכול להתבצע באחת משתי דרכים:
כיוון שמדובר בניתוח זעיר פולשני שאינו גדול, משך האשפוז הצפוי קצר. אם הניתוח בוצע בשעות הבוקר ניתן במרבית המקרים להשתחרר אחה"צ באותו היום, ואם הניתוח בוצע בשעות אחה"צ או הערב לעיתים נחוץ אשפוז בן לילה אחד לצורך השגחה. ההחלטה על שחרור מבית החולים מתקבלת ע"י ד"ר פיינר בהתאם למצבך ובתנאי שאת חשה סה"כ בטוב, מתניידת באופן עצמאי, שותה ואוכלת ונותנת שתן ללא קושי. במהלך האשפוז תיבדקי בדיקה גופנית וילקחו בדיקות מעבדה כחלק מהמעקב הדרוש לאחר הניתוח.
תקופת ההחלמה לאחר ניתוח לכריתת השחלות ו/או החצוצרות קצרה אף היא ואורכת כשבוע. במהלכה צפוי כאב מסויים בבטן או באגן ותיתכן חולשה / עייפות אשר צפויות לפחות בהדרגה מיום ליום. במרבית המקרים תרופות לשיכוך כאב 'רגילות' שנרכשות ללא מרשם כגון אופטלגין נוזלי / נורופן וכו' מספיקות. במידת הצורך תוכלי לקבל מרשם לתרופה יותר אפקטיבית בעיקר לימים הראשונים שלאחר הניתוח.
מומלץ להיות בתנועה ככל האפשר ולנוח כשתתעייפי. אין סיבה או צורך לבלות ימים במיטה.
בעקרון לא צפוי דימום נרתיקי לאחר ניתוח לכריתת השחלות ו/או החצוצרות.
מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת (חדר כושר, ריצה ספורטיבית, נשיאת משאות כבדים) ומיחסי מין הכוללים חדירה למשך שבועיים לאחר הניתוח על מנת לאפשר ריפוי אופטימלי של אזור הניתוח. אבל מותר ללכת ומותר להרים משאות קלים (5-7 ק"ג). רצוי להימנע מכניסה לים או לבריכה במשך כשבועיים.
לגבי נהיגה – עצם הנהיגה אינה מסכנת את תהליך ההחלמה, אבל נהיגה בנוכחות כאב אינה מומלצת כיוון שהכאב עלול להסיח את הדעת ולפגוע בריכוז. מסיבה זו מומלץ להימנע מנהיגה בימים הראשונים עד שמידת הכאב קלה ואינה מהווה הסחת הדעת.
ביקורת שגרתית לאחר הניתוח תבוצע ע"י ד"ר פיינר במרפאה 4-6 שבועות לאחר הניתוח וכמובן שבמהלך תקופת ההחלמה תוכלי לפנות ולקבל ייעוץ והכוונה בכל בעייה שתראה לך חריגה ומצריכה התייחסות.
על אף שהרוב המכריע של הניתוחים עוברים בשלום וללא בעיות חריגות, הרי שסיכון מסויים לסיבוכים קיים בכל ניתוח. סיכונים פוטנציאליים כוללים סיכוני הרדמה, זיהום בפצעי הניתוח או באגן המצריך טיפול אנטיביוטי או ניקוז, אובדן דם המצריך מתן מוצרי דם (נדיר), סיכוי זעום (עד 1%) לפגיעה לא מכוונת במבנים סמוכים כגון מערכת השתן (שלפוחית / שופכנים), מעי, כלי דם או סיבי עצב אשר עלולה להצריך טיפול נוסף בהמשך. היווצרות קרישי דם בורידים עמוקים בגפיים (פקקת ורידים עמוקה) או בריאות (תסחיף ריאתי), כאב מתמשך באגן / בתנועות מסוימות / ביחסי מין. כמובן שהניתוח מבוצע תוך הקפדה יתרה על בטיחותך ותשומת לב מירבית לכל פרט ולכל שלב במטרה למנוע סיבוך ככל הניתן.
ד"ר בני פיינר הוא מומחה ברפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית מתקדמת ובוגר התמחות על (fellowship) באורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן. מנתח במגוון שיטות לרבות ניתוחי רובוט, לפרוסקופיה, הסטרוסקופיה וניתוחים וגינליים וכן בשיטת v-NOTES (לפרוסקופיה דרך פתח הנרתיק ללא חתכים בטניים).
