צניחת אברי האגן הינה תופעה נפוצה בקרב נשים בפרט לאחר לידות וגינליות (עבודות מחקר נוקבות בשכיחות של עד 40%). משמעותה היא שאברי האגן (רחם, מעי, שלפוחית השתן) מאבדים את התמיכה שאחראית על היותם במקום הנכון וצונחים אל תוך חלל הנרתיק וכך יוצרים מעין גוש או בליטה בפתח הנרתיק ולעיתים אף מחוץ לפתח הנרתיק. בדרגות המתקדמות צניחה עלולה לגרום לתסמינים נוספים כגון הפרעה במתן השתן או ביציאות, הפרעה ביחסי מין, שפשוף ופציעה של רקמת הנרתיק ואף דימום.
בעבר היה נהוג כי כל ניתוח המבוצע עקב צניחת הרחם מחייב כריתת רחם כדרך הטיפול היחידה בצניחה. במהלך השנים התפתחו שיטות ניתוחיות מתקדמות המאפשרות לשמר את הרחם ולשחזר את התמיכה בו במטרה להשיבו לעמדה אנטומית תקינה באגן. במקביל גברה ההבנה כי עצם היותו של הרחם צנוח אינה מהווה סיבה רפואית המחייבת את כריתתו.
מבחינת יעילות הטיפול בצניחה לא נמצא יתרון מובהק לאחת משתי הגישות (כריתת הרחם לעומת הרמת הרחם) במספר עבודות מחקר אשר בדקו את הנושא. גם מבחינת הנאה מיחסי מין לא נמצא יתרון לכאן או לכאן.
בנוסף, ניתן לשלב בניתוח להרמת הרחם גם הליכים ניתוחיים נוספים כמו הרמת שלפוחית השתן ו/או תיקון צניחת הנרתיק באזור הסמוך לרקטום, תיקון פתח הנרתיק (פרינאופלסטי) או טיפול בדליפת שתן במאמץ (TVT).
כמובן שלפני החלטה על ניתוח משמר רחם חיוני לוודא שהרחם תקין ואין בו מחלה כגון סרטן של רירית הרחם או מצב טרום ממאיר ברחם או בצוואר הרחם.
ניתן לבצע ניתוח להרמת הרחם בשתי גישות עיקריות – דרך פתחים זעירים בדופן הבטן (לפרוסקופיה / רובוט) או דרך פתח הנרתיק (גישה וגינלית).
בשיטה זו נעשה שימוש בתפרים בלתי מסיסים (ללא צורך בשימוש ברשת) במטרה לקצר את הרצועות אשר אוחזות ברחם באופן טבעי ובכך למעשה 'תולים' את הרחם בעמדה גבוהה יותר בתוך האגן. שיטה זו מתאימה במצבים בהם צניחת הרחם מתונה יחסית וצוואר הרחם לא עובר את פתח הנרתיק אל מחוץ לגוף.
שיטה זו מאפשרת לשמר את הרחם גם במקרים בהם דרגת הצניחה מתקדמת (כאשר צוואר הרחם עובר את פתח הנרתיק כלפי חוץ). לצורך כך נעשה שימוש ברשת סינתטית ייעודית העשוייה מפולימר המכונה פוליפרופילן ומיוצרת כך שתהפוך למעשה לחלק מרקמות הגוף ולא תהיה מורגשת או תגרום לבעיות מעצם נוכחותה בגוף. הרשת מוחדרת לגוף דרך פתח זעיר בדופן הבטן. קצה אחד שלה מחובר בעזרת תפרים לאזור צוואר הרחם, והקצה השני מעוגן לרצועה העוברת באופן טבעי מעל עצם הזנב. בדרך זו הרחם נתמך כלפי פנים האגן (כלפי מעלה) כשהרשת מחליפה למעשה את הרצועות הטבעיות אשר כשלו ואיבדו את יכולתן לתמוך ברחם.
חשוב להדגיש כי אין הכוונה להשמת רשת מבעד לחתך בדופן הנרתיק (שיטה שהיתה נהוגה בעבר אך כיום השימוש בה אינו מומלץ יותר לפי איגוד ה-FDA האמריקאי ואיגודים גינקולוגיים בעולם ובארץ) אלא להשמת הרשת מתוך חלל הבטן (בדרך זו שיעור הסיבוכים הקשורים ברשת נמצא נמוך באופן מובהק ועל כן שיטה זו מקובלת ואף מומלצת ע"י ה-FDA).
גישה וגינלית (הניתוח מבוצע דרך פתח הנרתיק):
בשיטה זו מעוגן צוואר הרחם לרצועה חזקה בעומק האגן ע"י תפר בלתי מסיס. במהלך הניתוח אשר יכול להתבצע תחת הרדמה כללית או אזורית (בשיטה דומה לאלחוש אפידורלי בלידה), מבוצע חתך בדופן הנרתיק ודרכו מושגת גישה לתוך חלל האגן ולכיוון הרצועות (ליגמנטים בלועזית) המהוות חלק ממבנה האגן. רצועות אלה הן בעלות מרקם נוקשה ומהוות נקודת עיגון מצויינת לאיבר הצנוח, במקרה זה הרחם. מדובר בניתוח ותיק שתואר ונחקר פעמים רבות לאורך השנים. יתרונו בכך שאין חתכים בדופן הבטן, במשך הניתוח הקצר יחסית ובכך שניתן לבצע את הניתוח גם ללא הרדמה כללית (בהתאם להעדפותיה ולרקע הרפואי של המטופלת ומותנה בהסכמת הרופא המרדים). חסרונו בסיכוי לאובדן דם רב יותר בהשוואה לניתוח בגישה לפרוסקופית או רובוטית, וכן לכאב עמוק באגן / באזור עצם הזנב / מעל הרקטום ופי הטבעת הנובעים מהפעולות המבוצעות בעומק האגן בסמוך לכלי דם וסיבי עצב.
מה סיכויי ההצלחה של הניתוח בגישות השונות?
ככלל שיעור ההצלחה של הניתוח גבוה סביב 90% בגישות השונות. עם זאת, כשצניחת הרחם הינה בדרגה מתקדמת (דרגה 3-4) ומעוניינים לשמר את הרחם ולהימנע מכריתתו, קיים יתרון לשימוש ברשת לצורך השבת התמיכה לרחם הצנוח. כפי שהוסבר במאמר זה, שימוש ברשת מומלץ כיום רק בגישה בטנית (לפרוסקופית או רובוטית) ולא בניתוח המבוצע דרך פתח הנרתיק.
מה משך האשפוז הצפוי וכיצד תראה תקופת ההחלמה?
כיוון שהניתוח להרמת הרחם מבוצעים בגישה זעיר פולשנית – לפרוסקופית, רובוטית או וגינלית, משך האשפוז קצר (בד"כ 1-2 לילות לאחר הניתוח). ההחלטה על שחרור מבית החולים מתקבלת ע"י ד"ר פיינר בהתאם למצבך ובתנאי שאת חשה סה"כ בטוב, מתניידת באופן עצמאי, שותה ואוכלת ונותנת שתן ללא קושי. במהלך האשפוז תיבדקי בדיקה גופנית וילקחו בדיקות מעבדה כחלק מהמעקב הדרוש לאחר הניתוח.
תקופת ההחלמה לאחר הניתוח תלויה בהיקף הניתוח ובמכלול המרכיבים שבוצעו בנוסף להרמת הרחם, ואורכת שבועות ספורים (בד"כ 2-4). במהלכה צפוי כאב מסויים בבטן או באגן ותיתכן חולשה / עייפות אשר צפויות לפחות בהדרגה מיום ליום. במרבית המקרים תרופות לשיכוך כאב 'רגילות' שנרכשות ללא מרשם כגון אופטלגין נוזלי / נורופן וכו' מספיקות. במידת הצורך תוכלי לקבל מרשם לתרופה יותר אפקטיבית בעיקר לימים הראשונים שלאחר הניתוח.
מומלץ להיות בתנועה ככל האפשר ולנוח כשתתעייפי. אין סיבה או צורך לבלות ימים במיטה.
אם הניתוח בוצע בגישה וגינלית יתכן דימום קל (פחות מווסת) אשר לעיתים נמשך ימים ואפילו שבוע – שבועיים כיוון שמעט דם מצטבר בין התפרים ומשתחרר בהדרגה.
מומלץ גם ליטול תכשיר כלשהו למניעת עצירות (נורמלקס / אבילאק) בשבועיים הראשונים. תכשירים אלה אינם ממכרים ואין כל חשש להשתמש בהם.
מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת (חדר כושר, ריצה ספורטיבית, נשיאת משאות כבדים) ומיחסי מין הכוללים חדירה למשך ששה שבועות לאחר הניתוח על מנת לאפשר ריפוי אופטימלי של אזור הניתוח. אבל מותר ללכת ומותר להרים משאות קלים (5-7 ק"ג). רצוי להימנע מכניסה לים או לבריכה במשך כ-3 שבועות.
לגבי נהיגה – עצם הנהיגה אינה מסכנת את תהליך ההחלמה, אבל נהיגה בנוכחות כאב אינה מומלצת כיוון שהכאב עלול להסיח את הדעת ולפגוע בריכוז. מסיבה זו מומלץ להימנע מנהיגה בימים הראשונים עד שמידת הכאב קלה ואינה מהווה הסחת הדעת.
ביקורת שגרתית לאחר הניתוח תבוצע ע"י ד"ר פיינר במרפאה 4-6 שבועות לאחר הניתוח וכמובן שבמהלך תקופת ההחלמה תוכלי לפנות ולקבל ייעוץ והכוונה בכל בעייה שתראה לך חריגה ומצריכה התייחסות.
האם יתכנו סיבוכים בניתוח?
על אף שהרוב המכריע של הניתוחים עוברים בשלום וללא בעיות חריגות, הרי שסיכון מסויים לסיבוכים קיים בכל ניתוח. סיכונים פוטנציאליים כוללים סיכוני הרדמה, זיהום בפצע הניתוחי או באגן (המצריך טיפול אנטיביוטי או ניקוז), אובדן דם המצריך מתן מוצרי דם, סיכוי זעום (עד 1%) לפגיעה לא מכוונת במבנים סמוכים כגון מערכת השתן (שלפוחית / שופכנים), מעי, כלי דם או סיבי עצב אשר עלולה להצריך טיפול נוסף בהמשך. היווצרות קרישי דם בורידים עמוקים בגפיים (פקקת ורידית עמוקה) או בריאות (תסחיף ריאתי), כאב מתמשך באגן / בתנועות מסויימות / ביחסי מין. כמובן שהניתוח מבוצע תוך הקפדה יתרה על בטיחותך ותשומת לב מירבית לכל פרט ולכל שלב במטרה למנוע סיבוך ככל הניתן.
ד"ר בני פיינר הוא מומחה ברפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית מתקדמת ובוגר התמחות על (fellowship) באורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן. מנתח במגוון שיטות לרבות ניתוחי רובוט, לפרוסקופיה, הסטרוסקופיה וניתוחים וגינליים וכן בשיטת v-NOTES (לפרוסקופיה דרך פתח הנרתיק ללא חתכים בטניים).
