נשים לאחר לידות וגינליות חשות לעיתים קרובות כי משהו בגופן השתנה. חלקן חוות תסכול וצער כתוצאה מכך עד כדי פגיעה בדימוי הגוף ובבטחון העצמי, על אף שאין מדובר במחלה שנושאת השלכות בריאותיות או במום. נשמעים משפטים כמו "אני מרגישה שהנרתיק שלי פעור כמו בור" או "אבדה לי תחושת החיכוך בעת יחסי מין ואני לא מצליחה להנות מהאקט המיני" ולעיתים "אני לא יכולה יותר להשתמש בטמפון כיוון שהוא זז בתוכי ולעיתים אפילו נשמט החוצה". חלק מהנשים אף נמנעות מלשתף את בן זוגן בתחושות הללו עקב מבוכה סביב הנושא הרגיש.
תהליך הלידה על אף היותו מופלא ומרגש אינו נטול סיכונים ונזק. עבודות מחקר איכותיות הראו כי מעבר העובר בתעלת הלידה כרוך במתיחה של שרירי רצפת האגן עד פי שלוש מאורכם המקורי וכן בהיווצרות קרעים ברקמת החיבור התומכת באברי האגן. אין עוד אזור בגוף בו מצופה כי לאחר מתיחה כה קיצונית של השריר ישוב המבנה האנטומי והתפקוד של אותו האזור למצבו המקורי.
מטרת הניתוח להצרת הנרתיק הינה להשיב לתעלת הנרתיק מימדים נכונים יותר ולהפוך אותה ליותר הדוקה ותמוכה. חשוב להבין שאין הכוונה להשיב את מבנה הגוף למה שהיה כנערה, אלא למצב תקין ואנטומי מבחינת המבנה והתחושה. תיקון מוגזם עלול להוביל להפרעה תפקודית (בהקשרים של מתן שתן, יציאות ויחסי מין) ולכאב ולא זו המטרה. חשוב גם לומר כי תיקון המבנה האנטומי (מה שמבוצע בניתוח) לא בהכרח יוביל לשיפור התחושה או ההנאה מיחסי מין. לעיתים מעורבים בבעייה גם אספקטים נוירולוגיים (כגון הפרעה בהולכת תחושות ע"י סיבי עצב) ואף פסיכולוגיים אשר אותם לא ניתן לתקן בניתוח.
ניתן במידת הצורך לשלב את הניתוח להצרת הנרתיק יחד עם הליך ניתוחי שמטרתו לשקם את פתח הנרתיק (מכונה 'פרינאופלסטי') באותה ההרדמה.
הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית ובמנח 'ליטוטומיה' (כאשר הרגליים מונחות על רגליות בדומה לבדיקה גינקולוגית). בשלב ההתארגנות לניתוח (השכבה, הרדמה, זיהוי) תהיי מכוסה לחלוטין ונקפיד הקפדה מלאה על פרטיותך. רק לאחר ההרדמה נחשוף את אזור הניתוח. משך הניתוח כחצי שעה עד 45 דקות.
לאחר חיטוי הנרתיק וכיסוי סטרילי, מבוצע חתך (פנימי, בתוך הנרתיק) לאורך דופן הנרתיק. בשלב הבא מבוצעת הפרדה בין רקמת הנרתיק לבין השכבה של רקמת החיבור (פסיה) שמתחתיו, שהיא זו אשר נועדה לתמוך באברי האגן אך גם סופגת נזקים במהלך הלידות. לאחר סיום ההפרדה בין השכבות והשלמה של חשיפת הפסיה, מבוצע הידוק של רקמת החיבור לכל אורך דופן הנרתיק ע"י גיוס אזורים בריאים יותר של הרקמה מצידי האגן ויצירת רצף של רקמה תקינה במקום האזור שהיה מוחלש ופגוע. מבוצעת תפירה של הרקמה המחוזקת ע"י תפר מיוחד שנספג לאורך זמן (כ-3 חודשים). הכוונה היא שעד לספיגת התפר, תיווצר רקמה טבעית חדשה (מעין צלקת פנימית) אשר תשמור את רקמת הפסיה המחוזקת במקומה מעתה ואילך. חשוב להדגיש כי תפר זה הינו בשכבה העמוקה ולא ניתן לראותו או לחוש בקיומו במשך הזמן שעד לספיגתו. במידה שקיימת רקמת עודפת בדופן הנרתיק לאחר הידוק הפסיה, מבוצע חיתוך של עודפי הרקמה ובשלב האחרון תפירה של שולי החתך הנרתיקי זה לזה.
בתום הניתוח מוחדר לעיתים (כתלות במידת הדימום בניתוח) טמפון וגינלי שמטרתו להפעיל לחץ מקומי על דפנות הנרתיק ולהפחית דימום מכלי דם קטנים בדופן וכן קטטר לשלפוחית השתן כיוון שבנוכחות הטמפון לעיתים קשה לרוקן את השלפוחית באופן טבעי. שניהם במידה שהוכנסו יוצאו תוך מספר שעות.
במרבית המקרים ניתן להשתחרר מבית החולים לאחר מספר שעות מסיום הניתוח. חשוב שיהיה איתך מלווה בעת השחרור.
מומלץ לתכנן חופשת מחלה למשך כ-10 ימים. כיוון שאזור הנרתיק ורצפת האגן הוא אזור שמורגש בעת ישיבה ממושכת ובביצוע פעולות בסיסיות כגון מתן השתן ויציאות, צפוי שבתקופת ההחלמה תחושי כאב מסויים או אי נוחות באזור. תחושות אלה יכולות להימשך לעיתים במשך שבועות ספורים אך ככל שחולף הזמן עוצמתן תפחת.
ניתן ומומלץ ליטול תרופות לשיכוך כאב 'רגילות' שנרכשות ללא מרשם כגון אופטלגין נוזלי / נורופן וכו' לפי הצורך.
מומלץ גם להעזר בתכשיר לריכוך היציאות (לדוגמא אבקת נורמלקס או סירופ אבילאק). תכשירים אלה אינם ממכרים ואין כל חשש להשתמש בהם.
דימום קל בהחלט סביר בשבועיים הראשונים. ניתן לרחוץ את אזור הניתוח במים וסבון פעם / פעמיים ביום ללא חשש וניתן להשתמש בשפופרת המקלחת לשטיפה בתוך הנרתיק.
בנוגע לפעילות גופנית אינטנסיבית הכרוכה בהפעלת לחץ או שפשוף באזור הניתוח (חדר כושר, רכיבה על אופניים, ריצה ספורטיבית, יחסי מין) מומלץ להימנע במשך ארבעה עד ששה שבועות לאחר הניתוח על מנת לאפשר החלמה אופטימלית.
ביקורת שגרתית לאחר הניתוח תבוצע ע"י ד"ר פיינר במרפאה 4-6 שבועות לאחר הניתוח וכמובן שבמהלך תקופת ההחלמה תוכלי לפנות ולקבל ייעוץ והכוונה בכל בעייה שתראה לך חריגה ומצריכה התייחסות.
על אף שהרוב המכריע של הניתוחים עוברים בשלום וללא בעיות חריגות, הרי שסיכון מסויים לסיבוכים קיים בכל ניתוח. סיכונים פוטנציאליים בניתוח להצרת הנרתיק כוללים סיכוני הרדמה, זיהום בפצע הניתוחי או באגן (המצריך טיפול אנטיביוטי או ניקוז), אובדן דם המצריך מתן מוצרי דם, סיכוי זעום (עד 1%) לפגיעה לא מכוונת במבנים סמוכים כגון מעי, כלי דם או סיבי עצב אשר עלולה להצריך טיפול נוסף בהמשך וכן כאב מתמשך באגן / בתנועות מסויימות / ביחסי מין. כמובן שהניתוח מבוצע תוך הקפדה יתרה על בטיחותך ותשומת לב מירבית לכל פרט ולכל שלב במטרה למנוע סיבוך ככל הניתן.
ד"ר בני פיינר הוא מומחה ברפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית מתקדמת ובוגר התמחות על (fellowship) באורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן. מנתח במגוון שיטות לרבות ניתוחי רובוט, לפרוסקופיה, הסטרוסקופיה וניתוחים וגינליים וכן בשיטת v-NOTES (לפרוסקופיה דרך פתח הנרתיק ללא חתכים בטניים).
